פסק דין
מדובר בתביעה כספית בגין ליקויי בנייה. במסגרת הסדר דיוני, הנתבעת תיקנה את ליקויי הבנייה לפי חוות הדעת של המומחה שמונה על ידי בית המשפט. לאחר מכן, הצדדים ביקשו לסכם טענותיהם בכתב, תוך ויתור על הליך של הבאת ראיות וחקירות ובקשתם אושרה על ידי.
התובעים עותרים בסיכומיהם לחיוב הנתבעת בפיצוי בגין עגמת נפש ואובדן ימי עבודה וכן לחיובה בהוצאות משפט ובשכר טרחת עו"ד. הנתבעת טוענת כי אין עילה לפסיקת ראשי הנזק הנ"ל וזאת, בין היתר, משלא נתבעו בכתב התביעה. גם לעניין הוצאות המשפט, טוענת הנתבעת כי יש לדחות את טענות התובעים וזאת, בין היתר, שעה שהתובעים מנעו ממנה לתקן את הליקויים ולמעשה גרמו לה בכך הוצאות משפט מיותרות.
לאחר עיון בחומר שלפניי ובטענות הצדדים, נחה דעתי כי יש ממש בטענת הנתבעת, לפיה לא ניתן לפסוק לתובעים סכום כלשהו בגין עגמת נפש או אובדן ימי עבודה וזאת שעה שסעדים אלה לא נתבעו בכתב התביעה. עיון בכתב התביעה מגלה כי נתבעו שני ראשי נזק בלבד, עלות תיקון ליקויי הבנייה וכן עלות דיור חלופי בתקופה שבה יתוקנו הליקויים (ס' 29 לתביעה). יתרה מכך – התובעים ציינו במפורש בסעיף 30 לכתב התביעה, כי יתבעו את נזקיהם האחרים ובהם עגמת נפש ואובדן ימי עבודה, לכשיתגבשו נזקים אלה. משכך הצהירו התובעים, גם מנועים הם מלעתור לפסיקת פיצוי בגין אובדן ימי עבודה, תחת הכותרת של הוצאות משפט, כפי שעשו בסעיף 6.4 לסיכומיהם.
לעניין הוצאות המשפט ושכר טרחת עו"ד, הגעתי למסקנה כי יש מקום לחייב את הנתבעת בהוצאות אלה, כפי שעוד יפורט להלן וזאת לאחר שהוכח כי התביעה הייתה במקומה ונדרשת כדי לגרום לנתבעת לתקן את הליקויים, דבר שלא נעשה קודם להגשת התביעה.
מההתכתבויות שבין הצדדים, עולה כי ניתנה הזדמנות סבירה לתיקון הליקויים, אולם הנתבעת לא ניצלה זאת. במקום לשלוח לתובעים רשימה מפורטת של תיקונים שבכוונתה לבצע, כולל לו"ז לביצוע העבודות (כפי שביקשו התובעים), התעלמה הנתבעת מדרישה זו ושלחה פועלים לביצוע עבודות ללא תכנית מראש.
ביצוע עבודות תיקונים בביתו של דייר, מחייב היערכות לא פשוטה מצד הדייר. בהתאם וככל שקיימת דרישה לכך מצד הדייר, על הקבלן לתת לדייר תכנית מסודרת בכתב שכוללת את לוחות הזמנים של התיקונים והכוללת פירוט של כל העבודות שבכוונת הקבלן לבצע ובאיזה יום בדיוק תתבצע כל עבודה ועבודה. כל זאת כדי שהדייר יוכל להיערך בהתאם מבחינת הכנת הדירה לביצוע התיקונים כולל פינוי רהיטים, כיסויים, היעדרות מהבית עם ילדים קטנים וכו'. מובן כי ייתכן ותכנית כאמור תשתנה במהלך העבודה, אולם אין בכך לכדי לגרוע מחובת הקבלן להעביר תכנית מראש כאמור. משלא נמסרה תכנית כאמור, היו התובעים רשאים לסרב להמשך ביצוע התיקונים על ידי הפועלים מטעם הנתבעת.
זאת ועוד, מאותם הנימוקים שפורטו על ידי לעיל, מוטלת חובה על הקבלן לתת התראה סבירה מראש, לגבי מועדי ביצוע התיקונים, דבר שלא נעשה כדבעי במקרה דנא.
מעבר לאמור לעיל, הנתבעת התכחשה כל העת לליקויי הרטיבות, תוך הטלת האחריות בעניין זה על התובעים, בעוד אשר מומחה בית המשפט קבע כי ליקויים אלה באחריותה ואינם באחריות התובעים. גם מסיבה זו התביעה הייתה נדרשת.
לפיכך, הנתבעת תשלם לתובעים את ההוצאות הבאות במצטבר, כמו גם שכר טרחה כפי שיפורט להלן:
על רקע ההפרש בין סכום התביעה בעניין הליקויים וסכום חוות הדעת של המומחה, תשלם הנתבעת לתובעים 40% מאגרות בית המשפט ו-40% משכר טרחת המומחה מטעמם והכל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום תשלום ההוצאות הנ"ל על ידי התובעים ועד לתשלום בפועל לידיהם על ידי הנתבעת.
הנתבעת תשלם לתובעים את מלוא חלקם של התובעים בשכר מומחה בית המשפט והכל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום תשלום ההוצאות הנ"ל על ידי התובעים ועד לתשלום בפועל על ידי
הנתבעת לידיהם.
הוצאות המלון שנטען לגביהם בסיכומי התובעים, נוגעות לשהות במלון בימים 15 ו-16 לאוקטובר 2010, שהנם ימי שישי ושבת. בהעדר הסבר בסיכומי התובעים, מדוע שהייה זו הייתה דרושה לצורך ביצוע התיקונים, אשר לפי טענת הנתבעת בסיכומיה, לא בוצעו בימי מנוחה אלה, ומשלא ביקשו התובעים להגיש סיכומי תשובה כדי להשיב על טענה זו או כדי לסתור אותה, לא ניתן לפסוק לתובעים סכום זה. קביעתו של המומחה מטעם בית המשפט בעמ' 18 לחוות דעתו מיום 6.7.10, אליה מפנים התובעים, מתייחסת לפינוי הדירה ליומיים לצורך ועקב ביצוע התיקונים ולא לצורך אחר. משלא הוכח לפניי כי בימי השהייה של התובעים במלון כאמור, בוצעו עבודות בדירה או היה כי היה צורך לשהות מחוץ לדירה בימים אלה, בשל עבודות שבוצעו קודם לימים אלה, לא ניתן לפסוק לתובעים כל סכום בגין הוצאות המלון.
העובדה שנמצאו ליקויים שלא תוקנו, כמו גם העובדה שסכום הליקויים שאושר על ידי המומחה היה בשיעור לא זניח מתוך סכום הליקויים לפי התביעה, מוכיחה כי התביעה הייתה נדרשת ומוצדקת. בהתאם, יש לפסוק לתובעים שכר טרחה ריאלי וסביר. בהתחשב בתוצאה וגם לאחר שנתתי דעתי להסכמת הנתבעת לתיקון הליקויים, דבר שקיצר את הליכי התביעה, הנתבעת תשלם לתובעים שכר טרחת עו"ד בסך של 15,000 ₪, שהנו הסכום ששילמו התובעים לבא כוחם בגין ייצוגם בתביעה ואשר גם מהווה שכר ריאלי וסביר בנסיבות העניין.
כל הסכומים שפסקתי ישולמו על ידי הנתבעת תוך 30 יום מקבלת פסק הדין.
המזכירות תדוור את פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, כ"ז אייר תשע"ב, 19 מאי 2012.